שבוע אופנת הקוטור
ושלוש תצוגות שרציתי לדבר עליהן
כמו שהתצוגות מה-debut season סקרנו אותי בצורה בלתי רגילה אני מניחה שהאפקט הוא מתמשך וכמובן שהסתקרנתי מאוד לראות איך מת׳יו בלייזי וג׳ונת׳ן אנדרסון מסתדרים עם שבוע הקוטור ובכלל מהי הגישה שלהם לקוטור עבור כל אחד מבתי האפנה שאליהם נכנסו (מתיו לשאנל וג׳ונתן לדיור) ואני חושבת שהיה הרבה שיח לפה ולשם ואנשים הזדעקו וצעקו מה נחשב קוטור ומה לא. אני כן אציין מגמות וגישות שאהבתי במיוחד.
דבר אחד שאהבתי בשלושת המוצגים היא ההשראה מעולם הטבע, וזה יכול להישמע מאוד קיטשי אבל חכו רגע. אנדרסון שאב השראה מפרחים (בעיקר חבצלות אבל גם סחלבים וויסטריות) ציפורים (ארנקי הקלאץ׳ המהממים בהשראות מדויקות לעופות מסוימים כמו טווסים וחוגלות) בעוד בלייזי הלך על הייקו שמדבר על ציפור ופטריה, והלוקים השונים משחקים בין האלמנטים השונים של כל אחד מאלה ברמה שבשלב מסוים תהיתי האם האלמנט הזה הוא כנפיים של ציפור או נבגים של פטריה? או דניאל רוזברי מסקיאפרלי שלקח השראה מכימרות של חיות שונות. אחת שבלתה במיוחד בעיני היתה של פּאפר פיש (השם אבו-נפחא קצת פחות שיקי) שבו משחקים עדינים של שכבות בדים שקפקפים יצרו את הטקסטורה של הזימים בעדינות מופתית ובד שחור מפוטל ואז טבול בלטקס שחור יצר את הקוצים המוכרים שלו.
בתור חובבת טבע (מכישורי הסודיים הם זיהוי ציפורים בשם רק מהציוץ שלהם) אני ממש מעריכה את הכישרון הזה של לחפש משהו שונה ומיוחד שנמצא מול כולנו או רובנו. כמה כיף זה להיאבד בפטרן של נבגי פטריה, או בצורה שבה האור נופל על קשקשים של דג במים, איך הצבעים של נוצות הציפורים משתנים בזוויות שונות ובימים שונים ולמה אוסף הצבעים הספציפי הזה על הזן הזה (דוכיפת למשל, איזה סטייל). אני יכולה לבהות בכל אלה במשך שעות ורק למצוא בהם יופי לנצח.
נתחיל בדיור שבה ג׳ונת׳ן אנדרסון שאב השראה מכמה מקומות שונים, פרסונליים שלו, ועם זאת גם כאלה שכולנו יכולים לפגוש ביום יום שלנו. היות והקולקציה הזאת היא קולקציה ההוט קוטור הראשונה שלו הוא ניגש אליה כפי שהוא ניגש לכל קולקציה, עם ויז׳ן וביטחון והמון המון קסם. מעבר להשראה הברורה מהטבע, הפרחים שקישטו את התקרה באולם בו נערכה התצוגה, את השמלות, התכשיטים (סיכות סיכות סיכות!) וכמובן התיקים, הוא שאב השראה מאמנית קרמיקה ממוצא קנייתי בשם מגדלן אודונדו שיוצרת כדים עגולים וקעורים בצורה מופתית בעודה עובדת באופן ידני בלבד ולא באובניים, הפסלים שלה מדגישים קימורים וניפוחים גדולים לצד ידיות קטנטנות ויש בהם משהו מהפנט ונעים, נשי בצורה מיוחדת ובטח שלא מילולית. נראה שמהם אנדרסון שאב השראה לשמלות ותיקים שמזכירים בוטן ו/או כד מקומר בשני עיגולים. ראיון מרתק עם מגדלן אפשר לראות פה וריל נוסף בנושא אפשר לראות כאן.
כמה מהתיקים נראה שנוצר במחווה ישירה לעבודות שלה ובתצוגה של קולקציית הקוטור בפריז גם היצירות שלה מככבות.
אהבתי במיוחד את הפעמוניות שעיטרו תיקים ושמלות, ואת השילוב של הסרטים השחורים עם כדורי הפרחים הורדרדים שתפקדו כעגילים.
שאנל, בהזמנה לתערוכה שובצה שרשרת עם תליון של פטרייה, שכאשר פותחים אותה מוצאים בפנים ציפור קטנה ישובה. מת׳יו סיפר שההשראה לקולקציה הגיעה מהאיקו שקרא על ציפור ופטרייה וברגע שהבנתי את זה כל הקולקציה נראתה לי באור שונה ואפילו יותר יפה.
בהבנה של ההשראה של בלייזי אני מסתכלת הלוקים ורואה כמה קיבל השראה מהציפור והפטרייה, יש לוקים בהם מאוד ברור מה ההשראה אבל לוקים אחרים משחקים על קו התפר ביניהם ואני תוהה איפה אלמנט הציפור נגמר ואיפה האלמנט שואב השראה מפטריה? האם אלה כנפיים עם נוצות או נבגים של פטריה? מקור של ציפור או פטריות עם זרועות ארוכות? מעבר לזה שהסט פשוט מרהיב ולוקח את הנכנסים אליו לעולם קסום ורומנטי. התיקים הקלילים והשקופים קנו אותי והנעלי עקב מפטריות עם כל חוסר היציבות שלהם כפי שניתן לראות בוידאו מהתצוגה עדיין נראו לי נחשקים ממש.
סקיאפרלי
דניאל רוזברי מסקיאפרלי לקח גם הוא השראה מעולם הטבע בדגש על חיות, אבל השילובים שלו הם לא שקטים והרמוניים או רומנטיים. הבחירה שלו מייצרת עוצמה חייתית (נשמע כמו סרט משנות ה-90) הוא יצר כימרות של חיות שונות שיצרו מתח שבין משהו חייתי ומפחיד לבין עדין ויפייפה לא סתם הוא קרא לקולקציה: THE AGONY AND THE ECSTASY,שמלה אחת שבלתה במיוחד בעיני היתה של דג ה-פּאפר פיש (השם אבו-נפחא קצת פחות שיקי) שבו הוא יצר משחקים עדינים של שכבות בדים שקפקפים שיצרו את הטקסטורה של הזימים של בעדינות מופתית ובד אורגנזה שחור מפותל ואז טבול ברזין על מנת ליצור את הקוצים המוכרים שלו. ריל קצר עם דניאל התהליך של הלוק אפשר לראות כאן וריל נוסף על התכשיטים בהשראת השוד בלובר אפשר לראות כאן.
דבר נוסף שהשתלב בקולקציה הם שחזור של התכשיטים הגנובים מהשוד בלובר שקרה בשנה האחרונה, חלקים קיבלו אלמנטים של חיות (למשל יונק צוף עם המקור המפותל) והם השתלבו בקולקציה בצורה מבריקה.
מה שנורא מעניין בעיני זאת הבחירה של שלושת הקריאטיב דיירקטורס לקבל השראה מהטבע. האם העולם היום כל כך קשה לנו לעיקול ואנחנו מחפשים היגיון במה שתמיד היה פה ותמיד יהיה (בתקווה) , הטבע? גם הבחירה של בלייזי ואנדרסון ליצור קולקציה כל כך רומנטית מתוזמנת באופן מושלם - ע״פ העמוד Data but make it fashion החיפושים של המילה ״Romance״ עלו לשיא מזה חמש שנים והדבר מתיישב עם ההייפ על הסרט החדש של ״אנקת גבהים״ עם מרגו רובי וג׳ייקוב אלורדי, ו״יריבות לוהטת״ שהפכה לאובססיה של כולם בין ליל. אבל הדבר נראה כ״כ הגיוני, ברור שנחפש משהו קסום, מלא באהבה שתציף ותסחוף אותנו מכל הקושי האישי והגלובלי שעופף אותנו מאז ימי הקורונה ולא מניח, אז למה שלא פשוט נתאהב?
פוסט נהדר. לדעתי מגמת החזרה לטבע היא בעצם תת-גוון של החזרה לשמרנות שנראית בין התצוגות. כלומר במקום ללכת על עיצובים וסילואטות עתידניים יותר, יש היפוך פרסה לעבר הטבע.