ספורט 🤝 אופנה
מאויבים לאוהבים
לאחרונה אנחנו מוקפים אירועי ספורט משמעותיים: הסופרבול, אולימפיאדת החורף והסדרה ״יריבות לוהטת״ כן, אני רואה את זה כספורט. ואני חושבת שהעובדה שכל האירועים האלה קוראים כמעט במקביל גורמת לי לראות כמה אופנה וספורט משולבים זה בזה וחשובים זה לזה, ספורט מהמקום שבו כל העיניים על המתמודד/ים לבין זה שהבגד חייב להיות זכיר בנראות שלו אבל גם לשחק תפקיד פרקטי: הוא צריך להיות נוח לטובת הספורט (וכולנו יודעות ש״נוח״ ו״יפה״ הם לא תמיד חברים, אני מסתכלת עליכם סנדלי שורש).
בנוסף מרגיש שכל כמה זמן ענף הספורט הטרנדי מתחלף לפחות בעולמות האופנה: אני מוציאה מהמשוואה את הכדורגל כי בארץ הוא ממש ספורט נצחי כפי שכל ילד בגן או בבית הספר היסודי יגידו לכם, אבל כדורסל לדוגמה היה מאוד חזק בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות (הסרט ספייס ג׳אם, גופיות רשת גדולות ומכנסי ברמודה רחבות בגזרה נמוכה) או למשל לפני כחמש שנים כשיצא הדוקו Point Break על שחקני הטניס והעלייה של נעמי אוסקה אסתטיקת הטניס היתה ממש בכל מקום, אפודות וי לבנות עם פסים בצבע ירוק או נייבי דקיקים, בעיקר הרבה הרבה לבד וחצאיות קפלים קצרות. לאחרונה יש תחושה שגם אסתטיקת הפורמולה 1 איתנו כבר הרבה זמן: מעילי ניילון גדולים מלאים בפאצ׳ים ו/או צבעים חזקים.
אני חושבת שהתופעה ממש מעניינת ויש פה איזה מקום למחשבה, מה הספורט הספציפי שטרנדי כרגע אומר על הסטייט אוף מיינד שלנו, אולי לפני חמש שנים כשעוד היו שאריות מבועת ההיטק הספורט ה-הו כה יוקרתי הזה קסם לנו בתודעת השפע? או שאולי זה היה כל הכעס והעוצמה שדחוסה לחבטת כדור של שחקן אחד בודד מול היריב שלו שנגעה בכעסים שלנו בתקופה הלא פשוטה של הקורונה ואחרי שפע מלחמות.
והאם הסרט ספייס ג׳אם הוא מה שהפך את אופנת הכדורסל לטרנדית או ההיפך: הסרט נעשה בגלל ההייפ שהיה סביב הכדורסל? נקודה ממש מעניינת למחשבה ואני בטוחה שגם לכם היו תקופות שונות ומיוחדות שספורט נגע בכם בפן הרגשי גם אם לא הייתם מתאמנים בו.
והיום אי אפשר שלא להסתכל על מותגי האופנה השונים שקיבלו חסות על מדי המתמודדים באולימפידת החורף, כאילו, כן אפשר שלא להסתכל אבל תפספסו איך מותגים לוקחים על עצמם את האתגר של להלביש אתלטים ועדיין לשמור על השם הטוב שלהם כמותג אופנה. הנה כמה מותגים שלדעתי ממש ניצחו:
עוד מקום שכמובן הציף את כולנו בשבוע שעבר היה הסופרבול ומופע המחצית, ואני פשוט אדבר פחות על האאוטפיט של באד באני כי אני חושבת שדובר עליו מספיק ויותר על שאר הזמרים והזמרות שהופיעו במשחק. כמו למשל קוקו ג׳ונס שלבשה שמלה במחווה לאאוטפיט שלבשה וויטני יוסטון לסופרבול בשנת 1991. והנה סגרנו מעגל חזרה אל מעילי הספורט.
עובדה שגיליתי אחרי כמה פעמים שירדתי באחת התחנות של הקו האדום היא המדים של הנבחרת הפאראלימפית שעיצבו לא אחרים מ-holyland civilians שאני אוהבת מאוד. המדים כל כך מדויקים, כל כך לא מתאמצים, אלגנטיים, ממלכתיים והכי מרימים לחברי הנבחרת. הם לא מנסים להיות משהו אחר ממה שהם. ואני מרגישה שהשת״פ הזה לא דובר מספיק והוא פשוט מהמם. צילומים מרהיבים של טום ברטוב.
